#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עח. 2 השוכר פועל בדבר האבד וחזר בו, שוכר עליהם או מטען. עד כמה שוכר עליהם?	בסתם עד כדי דמיהן (יוסיף לאחרים מה שחייב להם על מה שכבר עבדו). אבל אם באת חבילה לידו (שיש בידו כלים שלהם וכד') אפ' עד ארבעים וחמישים זוז (כששכרם בב' סלעים).	בבא מציעא עח.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עח. 3 'השוכר את החמור להוליכו בהר והוליכו בבקעה ... ומתה חייב. השוכר את החמור להוליכה בהר והוליכה בבקעה אם החליקה פטור ואם הוחמה חייב. להוליכה בבקעה והוליכה בהר אם החליקה חייב ואם הוחמה פטור אם מחמת המעלה חייב'.<p dir=""rtl"">מאי שנא רישא שמחייב תמיד ומאי שנא בסיפא שמחלק (4)?</p>"	"דבי ר' ינאי אומרים רישא שמתה מחמת אויר דאמרינן אוירא דהר קטלה ואמרינן אוירא דבקעה קטלה.<p dir=""rtl"">ר' יוסי בר חנינא אמר כגון שמתה מחמת אובצנא.</p><p dir=""rtl"">רבה אמר כגון שהכישה נחש.</p><p dir=""rtl"">רבי חייא בר אבא אמר ר' יוחנן הא מני ר''מ היא דאמר כל המעביר על דעת של בעל הבית נקרא גזלן.</p>"	בבא מציעא עח.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עח. רצה למכור במאה ולא מצא ומכר במאתים (קרקע גדולה) האם נקרא שנפיק ועיל אזוזי (שאם נתן רק חלק מהכסף לא קנה)?<p dir=""rtl"">ומה הדין אם היה טורח היה מוצא ולא טרח?</p>"	ברישא, ודאי שלא נקנה המקח, ויכול לחזור בו. בסיפא, סלקא בתיקו.	בבא מציעא עח.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עח: 1 היכן אומר ר&quot;מ שכל המעביר על דעתו של בעה&quot;ב נקרא גזלן?	"מדאמר רשב&quot;א בשם ר&quot;מ הנותן דינר לעני לקנות חלוק אסור לו לקנות טלית וכד' מפני שמעביר על דעתו של בעה&quot;ב. <p dir=""rtl"">[אין לומר מהנותן לצבע לצבוע לו שחור וכו', שקנה את זה בשינוי מעשה. מזה שר&quot;מ לא התיר לשנות מעות פורים לדברים אחרים (ורשב&quot;ג מיקל) אין ראיה, ששם הביאו את הכסף על דעת פורים]</p>"	בבא מציעא עח:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עח: 2 השוכר חמור והבריקה או נשתטתה או שנעשית אנגריא. מתה או נשברה. האם חייב להעמיד לו חמור אחר?	"מתה או נשברה - ודאי חייב להעמיד לו.<p dir=""rtl"">הבריקה דהינו בבבל תרגמו התעוורה ורבא פ' עבזקת (תולעים התליעו רגליה) או נשטתית - איכא למימר שלת&quot;ק בבריתא וכן לתנא דמתניתין אינו חייב ולרשב&quot;א חייב. ואיכא למימר שלא נחלקו, אלא אם שכר למשא אינו חייב, אבל אם שכר לרכוב או לשאת כלי זכוכית חייב.</p><p dir=""rtl"">נעשית אנגריא - במשנה איתא שאינו חייב, בבריתא איתא שחייב ורשב&quot;א אומר דרך הילוכה פטור לא בדרך הליכתה חייב (רש&quot;י פ' שיכול ללכת אחריו, והר&quot;ח פ' בדרך הילוך, לאפוקי מביתו, וע' ברמב&quot;ן שתלה את זה במחלוקת בירושלמי). רב פ' שתנא דמתניתין באנגריא חוזרת ובבריתא בשאינה חוזרת ורק רשב&quot;א מחלק בדרך הילוכה. שמואל מחלק בין דרך הילוכה ללא דרך הילוכה, או שסובר כרשב&quot;א, או שסובר שכל הבריתא רשב&quot;א.</p>"	בבא מציעא עח:		
